
המשי הצבעוני הוא התגבשות של תהליך צביעה וגימור עדין. תהליך ההדפסה של פנגפה ממלא תפקיד מרכזי בייצור המשי. מכיוון שרק על ידי חתירה לחדשנות טכנולוגית, אנו יכולים לשחזר בחופשיות את הצבעים והדוגמאות האהובים עלינו על הבד הלבן, מה שהופך את הבד לאמנותי יותר.
זיהוי משי

הוֹפָעָה:
למרות שלפעמים קשה להבחין בהתבסס על תמונות בדף החנות, במיוחד בעזרת פוטושופ, ישנם כמה הבדלים ברורים במראה בין משי אמיתי למשי מזויף. חוטי משי אמיתיים הם משולשים ומכוסים בסריצין, מה שהופך את המשי לברק רב-גוני.
במילים אחרות, צבעו של משי לא ייראה אחיד כמו של משי מזויף - משי אמיתי מנצנץ במקום זוהר. מצד שני, משי מזויף יהיה בעל ברק לבן מכל הזוויות. הוא גם יתלה בצורה נוקשה יותר על הדוגמנית או האדם שלובש אותו - משי אמיתי עוטף את האדם שלובש אותו ובדרך כלל מתאים לקווי המתאר שלו טוב יותר ממשי מזויף.
גע בזה:
בעוד שבדי משי מלאכותיים רבים יכולים להרגיש קצת כמו משי, או לפחות הרבה יותר חלקים מבדים אחרים, יש כמה דרכים לדעת אם מה שאתם נוגעים בו הוא משי טהור. ראשית, אם תקבצו משי ביד, זה ישמיע צליל ריסוק בדומה למישהו שהולך בשלג. בנוסף, אם תשפשפו אותו עם האצבעות, משי אמיתי יתחמם, בעוד שמשי מלאכותי לא ישתנה בטמפרטורה.

שים טבעת על זה:
אחת השיטות המסורתיות המעניינות יותר לדעת אם משהו עשוי ממשי משתמשת בטבעת. פשוט לוקחים טבעת ומנסים למשוך את הבד המדובר דרך הטבעת. משי יחליק דרכו בצורה חלקה ומהירה, בעוד שבד מלאכותי לא: הוא יתקבץ ולפעמים אפילו ייתקע מעט על הטבעת.
שימו לב שזה תלוי מעט בעובי הבד: משי עבה במיוחד עשוי להיות קשה יותר למשיכה דרך טבעת, אך באופן כללי שיטה זו די מוצלחת במציאת זיופים.
משחק (בזהירות) עם אש:
בעוד שרבות מהשיטות הללו דורשות עין חדה ואינן חסינות לחלוטין מטעויות, יש דרך אחת בטוחה לדעת אם משהו הוא משי מזויף או משי אמיתי: ניסיון להצית חתיכה קטנה ממנו. אמנם איננו ממליצים לשרוף פריט לבוש שלם כדי לברר אם הוא משי, אך ניתן לשלוף בזהירות רבה חוט בודד מהבגד, ואז לנסות לשרוף אותו בזהירות רבה יותר בעזרת מצית.
משי אמיתי יישרף לאט כשהוא חשוף ללהבה, לא יתלקח, יריח כמו שיער שרוף כשנוגעים בלהבה, אך יפסיק לבעור כמעט מיד לאחר הסרת הלהבה. משי מזויף, לעומת זאת, יימס לחרוזים, יריח כמו פלסטיק שרוף, ויכול גם להתלקח, וימשיך לבעור גם לאחר הסרת הלהבה!